להיות או לא להיות עצמאי

המאמר פורסם בדה- מרקר

המנהל של אורן בדיוק יצא מהחדר. הוא חיכה עוד שנייה, רק ליתר ביטחון, ואז הוציא מהפה שטף קללות בלתי פוסק. התחשק לו לצאת מהמשרד ולעולם לא לחזור אליו. בעצם, לא לחזור לאף משרד שכזה. אולי לפתוח עסק משלו. כן, כן. ממש להיות עצמאי, פרילאנס, הבוס של עצמו. להחליט מי הלקוחות, מי הספקים. דברים יתנהלו כפי שהוא היה רוצה. אולי אפילו לעסוק במשהו שהוא ממש אוהב. אורן נכנס לאינטרנט וניסה לערוך בירור ראשוני, רק בשביל הסקרנות. "להיות או לא להיות עצמאי?" הוא שאל את גוגל המכובד שאלה שייקספירית על מהות עתידו המקצועי. לאחר מספר תוצאות הכוללות מונחים כגון: "מס הכנסה", "פקיד שומה", "ניהול ספרים" ועוד מיני צרות אחרות, אורן התמלא חשש מחניק והפסיק את החיפוש בלב כבד.

"אי אפשר להיות עצמאי בארץ," אמר לעצמו. "לדאוג איך לסגור את החודש, התקפי לב, לעבוד בלילות, בשבתות. מי צריך את זה?"

מחשבותיו של אורן חזרו למציאות. השעון בתחתית מסך המחשב הראה את השעה 14:00. עוד ארבע שעות יילך הביתה. "רק שהזמן יחלוף מהר..."

אם אתם מזדהים עם אורן, ולו רק עם חלקית, אתם ממש לא לבד.

השורות הבאות לא באות למכור לכם כלים שיאפשרו לכם "להתעשר בשלושה מהלכים". הן גם לא באות לשכנע אתכם להתפטר, לקחת סיכונים או לקרוא את ספרו של גורו עסקים זה או אחר.

המאמר הבא ידון בשאלת פתיחת עסק עצמאי, על היתרונות, החסרונות והחששות. ואולי (רק אולי) יצליח להפריך כמה מהם.

שכירים רבים עומדים בצומת דרכים חשוב ומבלבל. דרך אחת מובילה חזרה אל המשרד אליו הם הולכים בכל יום. "הדרך הבטוחה", כך הם קוראים לה. ואילו הדרך השנייה, מלאה בהבטחות אך מפחידה ולא מוכרת.

גם אתם עומדים בצומת הזה? מצוין. מאמר זה הוא בדיוק בשבילכם.

פתיחת עסק עצמאי בכלל ובמדינת ישראל בפרט איננו דבר פשוט. משלמים מיסים רבים יותר, מתעסקים עם בירוקרטיה סבוכה, לא מקבלים ימי חופשה, לא הבראה, ולא מחלה ואם תכנסו לפייסבוק בזמן העבודה, אתם כבר מבזבזים את הזמן שלכם ולא של המנהל שלכם. נקודות אלו לבדן יספיקו לרוב האנשים לפנות לדרך הבטוחה. תקבלו הפרשות פנסיוניות, תלושים לחג ואולי אפילו תצאו ליום כיף על חשבון העבודה.

אז מדוע אתם כל כך מתפתים לפנות לדרך השנייה, ההרפתקנית משהו?

הבה וננסה להפריך במעט מספר חששות.

ביטחון תעסוקתי

עומדי צומת רבים חוששים לפרנסתם. "מאיפה אני אביא את הכסף?" הם חוששים. ובצדק. כשכירים נכנסת להם משכורת קבועה חודש בחודשו. זאת אומרת עד אשר הם יהיו "בין עבודות".

ביטחון תעסוקתי הינו מונח מעט מיושן המתאים יותר לדור הקודם מאשר לדור הנוכחי. כיום, קצב תחלופת מקומות העבודה גבוה יותר מאשר היה אי פעם. שכיר בגילאי 25 עד 40 מחליף את מקום עבודתו אחת לשלוש עד ארבע שנים. לעיתים מיוזמתו, לעיתים מיוזמת המעסיק. למעט המגזר הציבורי, מספר השכירים אשר עובדים כל חייהם במקום עבודה אחד הינו נמוך מאוד עד זניח.

החלפת מקומות עבודה כשכיר טומנת בחובה כרית ביטחון הכוללת דמי אבטלה ודמי פיצויים. כרית זו מאפשרת לשכיר לחפש עבודה במשך מספר חודשים ללא חשש מפשיטת רגל. אולם, כרית זו אינה נמשכת לנצח. על כל שכיר להתכונן ליום בו הרצפה תשמט תחת רגליו. פרויקטים נסגרים, חברות פושטות את הרגל ולעיתים בפשטות, המנהל שלכם מעדיף עמית אחר למקצוע על פניכם.

אם כך, היכן הביטחון התעסוקתי?

עצמאיים נשארים באותו עסק או מקום עבודה זמן רב יותר מהשכיר המצוי, בעוד זה מדלג בין עבודות ומסתמך על כרית ביטחון שתסייע לו ברגעי משבר. כאשר בעל עסק מעוניין לבצע קפיצת מדרגה בשכרו, הוא לא צריך לחפש מקום עבודה חדש, אלא להשקיע בעסק הקיים. להרחיב אותו, לגייס לקוחות נוספים, לשווק את עצמו באפיקים נוספים ועוד. כאשר מסתכלים על ציר הזמן לאורך תקופה ארוכה, ניתן לראות בבירור כי עצמאיים שומרים על רצף תעסוקתי ארוך יותר, וכי קפיצות המדרגה בהכנסתם תכופות יותר וגבוהות יותר.

זאת כמובן אם מוציאים מהמשוואה עסקים שנסגרו מפאת אי הצלחה כלכלית. אי הצלחה זו, או פשיטת רגל, היא אחד הגורמים המרתיעים ביותר שמניאים שכירים מביצוע המעבר לעצמאות כלכלית.

"פשיטת רגל"

אכן קיים סיכון לכישלון. אולם אדם הרוצה להפוך לעצמאי חייב לקחת סיכון זה. כפי שכתב המשורר (בטוח משורר כלשהו כתב את זה) – "מי שלא ייקח סיכון לא ישתה את השמפניה".

אך לא בכך מסתכם הדיון בסיכון זה. הרי הצלחת עסק אינה שקולה להטלת מטבע. הסיכונים הכלכליים הקשורים לפתיחת עסק מחוייבים להיות מנוהלים, בדיוק כמו כל סיכון אחר לצורך העניין. על אדם המעוניין לפתוח עסק, לקבוע גבולות ברורים ולתחום בהם את הסיכון. יש לבצע אומדן של סך העלויות הקשורות לעסק, יש להגדיר פרק זמן מוקצב לכל שלב בהקמה, ואולי אף נקודת זמן אחרונה "להרמת ידיים". ניקח לדוגמה את אורן ישראלי, שכיר מתחום ההיי-טק, בן שלושים ושלוש, מעוניין לפתוח עסק לעיצוב תכשיטים ומכירתם. ראשית יש לבחון מהן העלויות הנדרשות לצורך הקמת העסק. האם יש מכשירים או כלים מיוחדים שעליו לרכוש? האם הוא מעוניין לשכור או לרכוש סטודיו או חנות? האם ירצה להקים אתר אינטרנט או להשקיע בשיווק כלשהו?

לאחר מציאת מענה לשאלות אלו, יקבל אורן אומדן לסכום אותו הוא הולך להשקיע. עתה ישכיל אורן לעשות אם יגדיר לעצמו פרקי זמן להקמת העסק. עד פברואר ישלים את נושא הבירוקרטיה של פתיחת העסק. עד למרץ יקים אתר אינטרנט ויעצב את הסטודיו שלו וכו'. כמו כן, יקבע נקודה עתידית ל"שבירת הכלים". במידה ועד לחודש אוגוסט לא יצליח לייצר הכנסה קבועה של כשלושת אלפים ש"ח בחודש ולגייס כשלושה לקוחות קבועים, ירים את ידיו ויסגור את העסק. כמובן שניתן לשנות יעדים ותקצובים במהלך הדרך (שינויים אלו הם כמעט הכרח המציאות), אולם כבר בתחילת הדרך יש לאורן אומדן טוב על הסיכון אותו הוא לוקח. הוא הגדיר לעצמו פרק זמן של מספר חודשים בהם ייצא ממעגל התעסוקה וסכום כסף מסויים אותו ישקיע בעסק. במידה ולאורן אין מושג כיצד לערוך אומדנים אלו, תמיד יוכל להעזר באנשי מקצוע אחרים בענף בו הוא מתעתד לעסוק או שיוכל להסתייע ברואה חשבון. אם בחלוף הזמן אורן לא יצליח בעסקו, הרי שתמיד יוכל לחזור ולהיות שכיר. זאת ועוד, אורן יוכל להתחיל בשלבי ההקמה של העסק בזמנו הפנוי במקביל להיותו שכיר, וכך יצמצם עוד יותר את הסיכון.

עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה. אולם כישלון זה לא חייב להיות סוף העולם. במידה וינוהל בצורה נכונה, הוא יהווה לא יותר ממהמורה בדרך. אם כך, הכישלון מגודר וברור, אולם ההצלחה עשויה להיות אין סופית.

בירוקרטיה

נושא שאף מרתיע יותר מאי הצלחה הוא נושא ההתעסקות הבירוקרטית. טפסים, רשויות מס ואישורים למינהם אינם מנת חלקם של רוב האוכלוסיה. השכיר הממוצע בקושי מבין עד תום את הרשום בתלוש המשכורת שלו, כיצד יוכל להתנהל מול מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי?

אכן פתיחת עסק מלווה לא מעט בהתנהלות שוטפת מול רשויות מס וגופים מוסדיים שונים, אולם קיימים גופים רבים המסייעים בתהליכים אלו. חלקם אף ללא תשלום. מופץ מידע רב הן ברשת האינטרנט והן על-ידי רשויות המס עצמן אשר בא לסייע לעוסקים חדשים וליצור הנגשה של שירותי המס.

במילים אחרות, ההתנהלות מול רשות המיסים אינה בלתי אפשרית והיא ניתנת ללמידה. כמו כן, ניתן לשלם לרואה חשבון שיבצע אותה עבורכם. גם החלפת קרבורטור ברכב הינו נושא סבוך. אני יכול ללמוד לבד כיצד לבצע זאת או לשלם לאיש מקצוע מוסמך שיבצע זאת במוסך. על כל פנים, זה לא אמור להרתיע אותי מרכישת רכב.

התמחות

לצערי ולצערכם, בעוד שכיר מתבקש לפתח מקצועיות בתחום בו הוא עוסק בלבד, בעל עסק לא יכול להשקיע מאה אחוז מזמנו רק בתחום המקצועי שלו. אורן מיודענו לא יוכל להשקיע את כל שעותיו ביצירת תכשיטים. הוא יאלץ גם להשקיע בשיווק, בגבייה, בהנהלת חשבונות ועוד. כלומר, שנייה לפני שאתם תולים את תעודת העוסק שלכם על הקיר, זיכרו שכדי לנהל עסק מצליח לא מספיקה הצטיינות בתחום המקצועי שלכם. עליכם להצליח גם בתחום התמחור, השיווק, המשא ומתן, הגבייה ועוד ועוד. לעסק מתחיל בדרך כלל אין מחלקה אחת האחראית למשאבי אנוש ומחלקה נפרדת לרכש. הכל נמצא תחת אחריותכם הבלעדית ועליכם להצליח בכל אחד מהתחומים שנזכרו לעיל בכדי לנהל עסק מצליח. ייתכן שאורן יצליח דווקא בגלל יכולות המכירה הטובות שלו ולאו דווקא בגלל תכשיטיו היפים, או להפך, ייתכן וייכשל בשל יכולות גבייה רעועות, זאת למרות טיב מרכולתו.

סיכום

החלום על פתיחת עסק עצמאי הוא מנת חלקם של רבים. החופש, ההשתחררות מהפוליטיקה המשרדית וההתנתקות מכבלי ההיררכיה טומנים בחובם הבטחה לעתיד מאושר יותר. עם זאת, קיימים בציבור חששות כבדים הקשורים למהלך הנזכר לעיל. אכן מדובר במהלך חשוב אשר יכול לשנות את חייכם מן הקצה אל הקצה ועל כן יש לשקול אותו בכובד ראש. אל תתנו לחששות לבדם להניא אתכם ממעשה כלשהו. לימדו את הנושא, התייעצו, תכננו והגיעו למסקנה הנכונה לכם. ייתכן וחלומכם אינו ריאלי, או שאין לו כדאיות כלכלית. ייתכן ואינכם מכירים את כלל האספקטים הקשורים לענף בו תרצו לעסוק, כגון: אופי הלקוחות והרגלי צריכה. תמיד קיים סיכון לכישלון וסיכוי להצלחה. נסו להבין מהם הסיכונים אותם אתם נוטלים ומהו "התרחיש הגרוע ביותר" מבחינתכם.

עכשיו, קחו הרבה אוויר עם קצת אומץ, וקדימה לדרך.

כותב המאמר הינו רואה חשבון ומשפטן המתמחה בעסקים בצמיחה.

מאמר זה נועד למסירת מידע כללי בלבד. אין לראות בחומר המתפרסם במאמר זה

משום ייעוץ או חוות דעת כלשהי. לפני נקיטת צעדים כלשהם אנו ממליצים על

קבלת ייעוץ מקצועי.