ומה עם המע"מ?

בשבוע שעבר הכריזו שר האוצר, משה כחלון וראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו על שני צעדים בתחום המיסוי. הראשון, הורדת המע"מ באחוז אחד לשיעור של 17%. הצעד השני הינו הפחתת מס החברות לשיעור של 25% (הפחתה של 1.5%). המטרה, להצהרתם, עידוד המשק. מודלים כלכליים רבים מציינים כי הפחתת מיסוי תעודד את הצריכה הפרטית וזו תגדיל את התוצר, תפחית את האבטלה ותתן זריקת מרץ למשק. אם כך, מדוע עלתה ביקורת נרחבת כל כך כלפי הצעדים? האם נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, לא מאמינה ביד הנעלמה שתעודד את המשק?

הגדלת התוצר

כעיקרון לממשלה ולבנק ישראל שתי דרכים עיקריות להשפעה על התוצר הלאומי הגולמי. האחת, שינויי ריבית, עליהם אמון בנק ישראל. הפחתת ריבית מפנה את המשקיעים לחלופות בעלות תשואה גבוהה יותר (כגון שוק ההון והנדל"ן). השקעות אלו מפנות משאבים לאפיקים היוצרים צמיחה ומכאן הגדלת תוצר. הדרך השנייה הינה פעילות פיסקאלית, כלומר השפעה על ההוצאה הציבורית או על-ידי מיסוי, השפעה עקיפה על ההוצאה הפרטית. כיום, המשק הישראלי מצוי בסביבת ריבית נמוכה מאוד, כך שאין אפשרות אמיתית לבנק ישראל להמשיך ולהשפיע על הצמיחה באמצעות הריבית. זאת ועוד, כלכלנים רבים טוענים כי הריבית אף נמוכה מידי וכי יש להעלותה. העלאת שיעור הריבית תשפיע כאמור באופן שלילי על התוצר. על כן, הפחתת המיסוי הינה אחת הדרכים היחידות שנותרו למדינה בכדי לעודד צמיחה.

סיוע למעמד הנמוך?

טענת הממשלה היא כי הפחתת המע"מ תשפיע ישירות על כיסו של כל אזרח ואף תסייע לשכבות החלשות יותר. אכן, הפחתת המע"מ מסייעת יותר לשכבות החלשות מאשר לעשירונים העליונים, זאת בניגוד למשל להפחתת מס הכנסה. הכנסות העשירונים התחתונים אינן מגיעות לכדי חבות מס, כך שהקלה במס הכנסה לא תועיל לשכבות אלו. אולם, הפחתת המע"מ מטפלת בצד ההוצאות, מהלך שכמובן מסייע לאותן שכבות. זאת ועוד, כל הכנסה פנויה של עשירונים בינוניים ומטה מופנית חזרה אל המשק. זאת בשל אופי הצריכה של קבוצת אוכלוסיה זו, אשר אפיק החסכון אצלה הינו נמוך מאוד. אולם, החסכון למשק בית, בדגש על השכבות החלשות הינו מזערי. בסקירה של נתוני ההוצאה של משקי הבית בישראל, ניתן לראות כי החסכון במע"מ למשק בית ממוצע בישראל יעמוד על 83 ש"ח לחודש. כאשר לשלושה העשירונים התחתונים, החסכון הממוצע יעמוד על 40 ש"ח לחודש בלבד.

אם כך, קשה לומר כי אכן מדובר בסיוע לשכבות החלשות. הכנסות המיסים אשר היו מתקבלות ממס זה היו יכולות לסייע למעמד הנמוך בצורה משמעותית הרבה יותר. ניתן לומר, כי פעולתו האחרונה הזכורה לטובה של משרד התקשורת ובראשו משה כחלון (שר האוצר כיום) אשר כללה רפורמה בעלויות הסלולרי השפיעה על המעמד הנמוך בערך פי 5 מאשר הפחתת המע"מ האחרונה. כאמור, הצהרת הממשלה כללה שני צעדים, כאשר השני בהם הינו הפחתת מס החברות. ניתן לומר, כי הפחתת נטל המס על חברות ישראליות אמורה בעקיפין גם כן להשפיע על המעמד הנמוך. שכן רווחי החברות יגדלו ויאפשרו הפחתת מחירים, העסקת עובדים, הגדלת תשואות של קרנות הפנסיה וכיוצא באלה. אולם לא ידוע כיצד כל חברה תפעל בהקשר להפחתת המיסים. לא מן הנמנע שלמרות הפחתת המס המחירים דוקא יעלו. כמובן שהפחתת מס החברות תסייע למשק הישראלי למשוך השקעות הוניות ולעודד צמיחה, אולם לא ברורה מידת ההשפעה של צעד זה על מעמד הביניים ומטה.

אז זה טוב או לא טוב?

כל הפחתת מיסים משפיעה על אזרחי ישראל. ההשפעה היא מיידית וישירה. אולם, כפי שנזכר במאמר זה, ההטבה לאזרח הקטן מועטה מידי ואינה עולה בקנה אחד עם הצהרות משרד האוצר לסייע לשכבות החלשות בצורה משמעותית. הביקורת העיקרית נגד החלטת הממשלה היא כי היה צריך להשתמש בהכנסות המדינה ממיסים בכדי להקטין את חוב המדינה. פעולה אשר בעקיפין היתה אף אולי מחזקת את המשק בטווח הארוך בצורה משמעותית יותר. יחד עם זאת, צריך לזכור כי אכן ניתנה כאן הטבה לאזרחים. פעולת הפחתת המע"מ תפחית מיידית את מחירי הדיור בכ- 11,000 ש"ח לדירה ממוצעת. הפחתת מס החברות, גם אם אין ודאות מוחלטת להורדת מחירים, תסייע למשק לצמוח ותשפיע על כיסו של כל אדם במדינת ישראל. לא זכורה לי ביקורת כה חריפה כלפי הורדת מיסים. קל וחומר, כאשר טרם ברורה ההשפעה העקיפה הכוללת של פעולה זו. כמו כל פעולה, גם להפחתת המיסים האחרונה קיימות נקודות לחיוב ונקודות לשלילה. יטיבו המבקרים להסתכל על התמונה הגדולה על מכלול מרכיביה.